ישיבת תולדות ישורון

- הישיבה "תולדות ישורון" היא בין הישיבות ותכניות הלימוד המעטות בהן לומדים בחורים דוברי רוסית דווקא. אולי אין צורך בישיבות כאלה כלל? האם ישיבות ישראליות רגילות זה לא מספיק? השאלה: מה הצורך בישיבה ה"רוסית"?

נתחיל מכך שאצל כל יהודי לימוד התורה צריך להפוך לעיסוק עיקרי בחייו. כדי ללמוד איך לומדים בחור דובר רוסית חייב להיכנס לישיבה – כי אנחנו בילדותנו היינו מנותקים לחלוטין מכל יידישקייט. אך אם בחור כזה ייכנס מיד לישיבה ישראלית עלולות להופיע בעיות: בדרך כלל חסרה לו טכניקת לימוד הגמרה ולהגיע לרמת בני גילו כשהוא מתחיל מאפס באיחור של 15-20 שנים מאוד קשה. הבעייה השנייה היא הרגל. בחור ישיבה רגיל לומד שלושה סדרים לפחות, זאת אומרת מ-9 בבוקר עד 11-12 בלילה, ובחור "מן השוק", כמו שאומרים, צריך להתרגל לזה. לכן בחור כזה בהגיעו מיד לישיבה ישראלית יכול חס ושלום להישבר ולעזוב את הלימודים.

ישיבתנו היא תכנית לימוד שנבנתה, מחד גיסא, במסגרת ישיבת מיר המפורסמת, ומאידך גיסא, מהווה מקום לימוד נפרד המיועד לבחורים דוברי רוסית דווקא. והיא מיועדת בראש ובראשונה לאלה שרוצים להיכנס לעולם התורה ולהפוך לבני תורה אמיתיים, אך בינתיים לא יכולים ללמוד בישיבה ישראלית מחמת חוסר ניסיון בלימוד או חוסר ידע בעברית וכד'.

עוד "סוג" הבחורים שאנחנו מקבלים אותם הם אלה שלא יכולים להיכנס לישיבה ישראלית מחמת גילם, למשל, בחורים אחרי גיל 27.

לכל אלה אנחנו עוזרים לבנות את עצמם מבחינת לימוד הגמרא, גם מנסים להקנות להם ידע בהלכה, לסייע ליצור השקפה נכונה ועוד. לצעירים יותר אנו עוזרים כעבור זמן מסוים (בהתאם לרמה וכשרונות של כל אחד) להתקבל לישיבה ישראלית רצינית.

למבוגרים יותר אנו עוזרים למצוא שידוך, לבנות משפחה ולהתקבל לכולל חשוב שבו יוכלו להיות לבני תורה אמיתיים.

- הייתי רוצה לשמוע איך מאורגנת הישיבה, מהו ייחוד של שיטת הלימוד שלה?

אנחנו ממוקמים בישיבת מיר. תלמידינו לומדים בצד אברכים ובחורים ישראליים חשובים, יתרה מזו, לומדים בחברותא עם אברכים ישראליים. הסדר הראשון, מ-9.15 עד 13.15, כולו מיועד ללימוד הגמרא, בסוף הסדר יש שיעור בגמרא. אחר כך הבחורים אוכלים ארוחת צהריים ונחים ומ-15.30 עד 16.00 יש שיעור בהלכה, אחריו שוב לומדים גמרא בשיעור או בחברותות, ומ-18.30 עד 19.00 יש שיעורי מוסר או תנ''ך. בערב, אחרי ארוחת ערב, יש סדר שלישי – בערך מ-9 עד 11 בלילה. 

זאת אומרת, התכנית דחוסה מאוד והוי אומר קשה, אך היא מניבה את פרותיה: בוגרים רבים שלנו לומדים כעת בישיבות הישראליות הטובות ביותר, בכוללים, חלק כבר נעשו רבנים בקהילות יהודיות שונות.

- בנוגע להיסטוריה: מתי ואיך נוסדה הישיבה ומי למד ולימד בה בהתחלה?

נכנסתי ללמד כאן לפני כשנה. למיטב ידיעתי, ייסוד הישיבה הייה מפעל אישי של ר' אברהם כהן שרצה אז לייסד קבוצת דוברי רוסית אך במסגרת ישיבה ישראלית. הוא עם החברותא שלו עבר ללמוד בישיבת מיר והזמין אתו בהתחלה בחורים צעירים אחדים שלמדו בכוללי הערב של "תולדות ישורון" והיו כבר מוכנים ללמוד סדר אחד בישיבה ,כגון בועז וויינר ושמואל רוזנמן.

הרב אלישע גרינברג, אחד האברכים דוברי-הרוסית הבקיאים ביותר, הוזמן להגיד שיעור ולנהל את מקום הלימוד. ר' אברהם הביא תלמידים ומורים חדשים והישיבה הלכה וגדלה. יש לציין שבה למדו בחורים כגון דוד דביר, יונה רובין, אליהו מלכין, זאב אורמן, חיים רומנובסקי ואחרים. אחר כך מישה לוצקין עסק בקבלת תלמידים חדשים וביוזמתו אורגנו שבתונים רבים ,סדנאות ועוד. לפני כשנה וחצי רב אלישע ייסד קבוצה דומה בישיבת עתרת ישראל, את גרעין הקבוצה היוו תלמידינו סשה רויטמן, מישה איסקשבילי, דניאל סידורוב. באותו זמן בערך גם אני הגעתי ללמד.

ברוך ד', רק בשנה האחרונה הרבה בחורים התחתנו ועברו לכולל, כמו למשל יונה רובין, דניאל גינזבורג, רפאל דובז'נקו, אליהו זרנקין, יגאל יקובוב ואחרים. לכך גורמת כנראה סמיכות התכנית "שידוכים". אנו ודאי שמחים שהבחורים בחרו בתורה כבדרך חייהם.

- איך הבחורים מגיעים לישיבה? הרי זה מפתיע שבעולם המודרני ישנם יהודים צעירים המוכנים לוותר על הקריירה שלהם, על תענוגים ובילויים למען לימוד בישיבה. מה הם עושים לאחר סיום לימודיהם פה?

הבחורים מגיעים אלינו ממקומות שונים, למשל, מהמכון הירושלמי לטכנולוגיה, "מכון לב". יש באים מיד אחרי סיום בית ספר דתי. יש כמה בחורים שבאו מישיבת מוסקבה "תורת חיים", לעתים באים תלמידים מאמריקה ואפילו מגרמניה. אך בעיקר באים תלמידים מסניפי הערב של "תולדות ישורון". בהתחלה אנחנו מזמינים את הבחורים אלינו לשבתות או מציעים לנסות ללמוד פרק זמן קצר ואלה שמרגישים כוח ורצון להתמסר ללימודים לזמן ממושך יותר – נשארים. אך הצטרפות כל תלמיד זה סיפור מיוחד במינו וסייתא דשמייא מיוחדת.

כיום לומדים אצלנו מ-15 עד 20 תלמידים. עכשיו אנו ממליצים ל-2 מהם לעבור לישיבות ישראליות שבהן אין כבר עידוד של "רוסים", לעולם התורה הגדול. שלושת תלמידינו הם חתנים: אריה מיכלין, בועז וויינר ומשה רובינסקיי. כולם עומדים בע''ה לאחר החתונה להמשיך בלימוד הרציני בכולל.

- מעניין לדעת מיהם הרבנים איתם הנהלת הישיבה מתייעצת לפני קבלת החלטות?

כל יום בישיבה נמצא ומלמד הרב בן-ציון זילבר וכל יום יש לנו אפשרות להתייעץ אתו. את השאלות הגלובליים מביאים לפני הרב אהרון ליב שטיינמן, כגון עקרונות בניית הישיבה או שינוי כיוונה וכד'. שמעתי שפתיחת הישיבה כך הייתה: הרב יצחק זילבר, זצ''ל, ובנו הרב בן-ציון זילבר עם ר' אברהם כהן באו אל ראש ישיבת מיר הרב נוסון צבי פינקל ופתחו את המקום בהסכמתו ובברכתו. ואני למדתי אצל הרב יגאל פולישוק וכמובן מפנה אליו שאלות רבות.

- מי מלמד בישיבה? 

במשך השנים לימדו כאן הרבה אנשים. היום מעבירים שיעורים בישיבה הרבנים בן-ציון זילבר, יגאל פולישוק, חיים גוגלושבילי, אברהם קופרמן, ליב נחמן זלוטניק, מנחם גראוס, יעקב שינדלר, אהרון קמריצין ובנימין פינקל - "בניומין הצדיק", כפי שקוראים לו בישיבת מיר. ובחברותות הבחורים לומדים עם האברכים מישיבת מיר - ישראלים או אמריקאים. עד לזמן האחרון הרב אברהם שמואלביץ', בנו של הרב חיים, גם לימד בישיבתנו. יש בחורים שעדיין באים אליו לסעודות שבת, בעצם, כמו לכל שאר הרבנים.

- איך מתקבלים לישיבה אלה שרוצים ללמוד אצלכם?

בהתחלה אנו מקבלים כל מועמד לתקופת ניסיון. בדרך כלל זה לוקח כמה שבועות. במשך התקופה ניתן להתרשם מהרצינות שלו ביחס ללימודים. אנו ממליצים לבוא בזמן הלימודים, אך ניתן לבוא גם בחופשה כשבישיבתנו מארגנים טיולים מרתקים בכל הארץ.

חשובה גם השתלבות המועמד בקבוצה, יכולתו לעמוד בלוח הזמנים ועוד. אך החשוב ביותר – הרצון שלו ללמוד. כי מטרתנו היא לסייע להתהוות בני התורה האמיתיים.