איפה חצאי האותיות של התורה? חלק ג

ד. ענין עי"ן דיער

 

 

 

     "עי"ן דיער חציין של תהלים" (קידושין דף ל, א). ויש לדקדק האם הכוונה לחצי התיבות, או לחצי האותיות. ומסתבר כי הכוונה היא לחצי האותיות, משום שאחרת מדוע נקטו באות ע' דוקא. ובאמת בעין יעקב הגירסא היא " עי"ן דיער חציין של תהלים באותיות". אולם הרש"ש מדקדק מדלא קאמר: חציין של אותיות, כדאמר גבי ס"ת, שהכוונה היא גם לתיבות וגם לאותיות. ומוסיף הרש"ש, כי טרח ומנה, ומצא שיותר מאלפים תיבות יתירים בחצי הראשון עד מיער. אף אני בדקתי בספר תהלים הכתוב כמעט בשוה בכל דף, ומצאתי למעלה משני דפים ומחצה עדיפים בחצי הראשון ע"פ האחרון.

 

     בדקתי, אולי הכוונה היא לאותיות המשונות שבתהלים, ומצאתי כי קיימות שתי גירסות בזה, ואלו הן:

 

 

 

הגירסא המקובלת:

 

                        לשוא (כד, ד) – ו' זעירא או קטיעא

 

                        הלעולמים (עז, ח) – ה' רבתי

 

                        זרמו (עז, יח) – ז' זעירא (ס"א)

 

                        מי^ער (פ, יד) – ע' תלויה

 

                        וכנה (פ, טז) – כ' רבתי

 

                        קן (פד, ד) – ק' רבתי

 

                        המרו (קז, יא) – ה' זעירא (ס"א)

 

גירסת רבי יוסף טוב עלם:

 

                        על כן (יח, נ) – ע' גדולה

 

                        ונפשו (כב' ל) – ו' קטנה

 

                        הלעולמים (עז, ח) – ה' גדולה

 

                        מי^ער (פ, יד) – ע' תלויה

 

                        וכנה (פ, טז) – כ' גדולה

 

                        קן (פד, ד) – ק' גדולה

 

 

 

בין לפי הגירסא המקובלת ובין לפי גירסת רבי יוסף טוב עלם, ע' דיער הוא חציין של אותיות המשונות בתהלים.

 

ויש לשים לב, דכל אותיות ותיבות אלו משונות הן, כלומר, ע' דיער תלויה, ו' דגחון רבתי, דרש דרש שתי תיבות סמוכות, והתגלח הג' רבתי, וכנראה הודיעו לנו חז"ל חצי התיבות ואותיות משונות, של ספרים הרגילים בפי כל ישראל – תורה ותהילים. וזו להשערתנו, וה' יאיר עינינו בתורתו.

 

 

 

 

 

ה. ענין והוא רחום חציו דפסוקים

 

 

 

     מקובל כי מספר פסוקי תהלים, הוא 2527, אולם זו היא שגיאה, ומספר האמיתי הוא 2528. חצי מהמנין לפי"ז הוא 1264, כלומר הפסוק "ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו", אך לא יאה לעשות סימן עם פסוק זה. הפסוק שלאחריו הוא "וליבם לא נכון עימו ולא נאמנו בבריתו" וגם פסוק זה אינו מתאים לסימן, ולאחריו בא הפסוק "והוא רחום יכפר עון" וכו'.

 

 

 

ספר ראשון -  638 פסוקים 

 

ספר שני -       495 פסוקים

 

ספר שלישי -  368 פסוקים 

 

ספר רביעי -   323 פסוקים

 

ספר חמישי - 704 פסוקים 

 

סה"כ - 2528

 

חצי פסוקי תהילים  1264 = 2528:2

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תוכל לבדוק בספר א' של תהלים   638  פסוקים

 

                   בספר ב'                     495  פסוקים

 

                    פסוקי מזמור עג         28    פסוקים 

 

                    פסוקי מזמור עד         23   פסוקים

 

                  פסוקי מזמור עה      11   פסוקים

 

                  פסוקי מזמור עו         13    פסוקים

 

                  פסוקי מזמור עז       21   פסוקים

 

                                                סה"כ    1229, עד 1264 חסר עוד 35 פסוקים (ע"ח, ל"ה) אחריו   "ויפתוהו בפיהם וכו" (ע"ח, ל"ו) "ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו", (ע"ח ל"ז) "ולבם לא נכון עמו, ולא נאמנו בבריתו" מענין שמספרים על המגיד מדובנא שהגיע לעיר אחת ורצה לדרוש בשבת אחר מנחה, ולא נתנו לו. אמר להם: תנו לי להגיד רק שני פסוקים לפני ערבית, ונתנו לו.

 

פתח ואמר: " ויפתוהו בפיהם, ובלשונם יכזבו לו, ולבם לא נכון עמו, ולא נאמנו בבריתו" עכשיו תגידו "והוא רחום יכפר וכו' "  - תפילת ערבית. מובן שנתנו לו לדרוש עוד…